סטארטאפ הודי מפתח מודל קול המדבר בזמן אמת ממש כמו בן אדם - ומגייס הון להאצת הפיתוח.
סטארטאפ הודי מפתח מודל קול המדבר בזמן אמת ממש כמו בן אדם - ומגייס הון להאצת הפיתוח.
🔗 קישור למוצר: Smallest.ai
סטארטאפ הבינה המלאכותית ההודי Smallest.ai הכריז על גיוס סבב Series A בהיקף 13 מיליון דולר, בהובלת Seligman Ventures ובהשתתפות Sierra Ventures ו-3one4 Capital. הגיוס החדש מביא את סך ההון שגייסה החברה עד כה למעל 21 מיליון דולר. המטרה המוצהרת של החברה שאפתנית במיוחד: לבנות מודל קול שיעבור את מבחן טיורינג בשיחות טלפון - כלומר שבני אדם בצד השני של הקו לא יצליחו להבחין אם הם מדברים עם מכונה או עם אדם.
הבידול הטכנולוגי המרכזי של Smallest.ai נוגע לאופן שבו המודל שלה מעבד שיחה. בעוד רוב מודלי השפה הגדולים הנפוצים היום קולטים את כל מה שנאמר להם, מעבדים אותו במלואו ורק אז מייצרים תשובה - מה שיוצר עיכוב מורגש שממש "מסגיר" שיחה עם רובוט - המודל של Smallest.ai מתוכנן להקשיב, לחשוב ולדבר בו-זמנית, כמעט כמו בן אדם, וכך למחוק כמעט לגמרי את פער התגובה שמייצר שיחות מכניות ולא טבעיות. בפועל זה אמור לפתור אחת הבעיות הכי מעצבנות בשיחות עם בוטים קוליים: אותה שתיקה קצרה ומביכה לפני שהבוט "מבין" שסיימת לדבר.
החברה, שהוקמה בהודו, ממקדת את עצמה בשוק צר יחסית אבל עם ביקוש עסקי גבוה: סוכני קול לשירות לקוחות ומכירות בזמן אמת עבור לקוחות ארגוניים. זה שונה מכיוונים שבהם נוקטות חברות מתחרות בתחום הקול הסינתטי, שמתמקדות בעיקר בדיבוב אודיו, פודקאסטים או יצירת קול לתוכן מוקלט מראש. בעוד מתחרות רבות בתחום מתמקדות בייצור קול לתוכן מוקלט, Smallest.ai בחרה להתמקד אך ורק בשיחות קוליות חיות ואינטראקטיביות, תחום שבו כל מילישנייה של עיכוב מורגשת מיד על ידי המשתמש.
לאחרונה חשפה החברה מודל דיבור-לדיבור אסינכרוני חדש בשם Hydra, המבוסס על הארכיטקטורה המתקדמת ביותר שלה - Voice 4.0. המודל תוכנן כדי להפוך שיחות בינה מלאכותית לטבעיות, מגיבות ומדרגיות יותר עבור סביבות ארגוניות בהיקף גדול, כלומר כאלה שצריכות לתמוך באלפי שיחות מקבילות בלי לפגוע באיכות או במהירות התגובה.
הגיוס של Smallest.ai מצטרף לגל השקעות רחב יותר בתחום סוכני הקול המבוססי בינה מלאכותית, תחום שצומח במקביל להתפוצצות סוכני AI לשירות לקוחות ומכירות. ככל שיותר חברות מטמיעות בוטים קוליים בקווי שירות הלקוחות שלהן, כך גדל הלחץ להפוך את השיחות הללו לטבעיות עד כדי כך שהלקוח בכלל לא ישים לב שהוא מדבר עם מכונה - מגמה שמעוררת גם שאלות אתיות לגבי גילוי נאות ושקיפות כלפי הצרכן.