אמזון ממשיכה להזרים הון עתק למרכזי נתונים, והשוק דווקא מתגמל אותה על כך.
אמזון ממשיכה להזרים הון עתק למרכזי נתונים, והשוק דווקא מתגמל אותה על כך.
אמזון לא מאטה. החברה ממשיכה להשקיע סכומי עתק בבניית מרכזי נתונים חדשים, תשתית שמיועדת להזין את מירוץ הבינה המלאכותית שרק מאיץ. בניגוד לחששות שליוו חברות טכנולוגיה אחרות שהכריזו על תוכניות הוצאה דומות, נראה שהפעם המשקיעים לא נבהלים - להפך, הם מתגמלים את המהלך.
התופעה מצביעה על שינוי מעניין באופן שבו וול סטריט מתייחסת להשקעות ענק בתחום ה-AI. כשחברת שירותי ענן כמו אמזון מכריזה על הוצאה מוגברת, המשקיעים רואים בכך צעד טבעי והגיוני - הרי הביקוש לשירותי מחשוב ענן ולעיבוד מודלים גדולים רק גדל, וככל שיש יותר תשתית פנויה למכירה ולהשכרה, כך גדל פוטנציאל ההכנסות.
המצב שונה כשמדובר בחברות שאינן מספקות תשתית ענן בעצמן, אלא רק צורכות אותה כדי לפתח מוצרי בינה מלאכותית. עבור אותן חברות, הוצאות ענק על AI נתפסות לעיתים כסיכון - הן מוציאות הון רב מבלי שברור מתי ואיך ההשקעה תניב תשואה ישירה. ספקי הענן, לעומת זאת, נהנים ממודל עסקי ברור יותר: כל שקל שמושקע בתשתית הופך למקור הכנסה פוטנציאלי מלקוחות אחרים.
המגמה הזו עשויה להשפיע גם על האופן שבו משקיעים ישראלים ובינלאומיים מתמחרים חברות טכנולוגיה בתקופה הקרובה. ככל שהבידול בין 'ספקיות תשתית' ל'צרכניות תשתית' יתחדד, ייתכן שנראה פערי הערכה גדלים בין ענקיות הענן - אמזון, מיקרוסופט וגוגל - לבין חברות AI שתלויות בהן אך אינן מחזיקות בתשתית משלהן.
המספרים מאחורי המגמה הזו מרשימים במיוחד. אמזון עדכנה כלפי מעלה את תחזית ההוצאות ההוניות שלה לשנת 2026 ל-220 מיליארד דולר, עלייה של 20 מיליארד דולר מהתחזית המקורית, בעיקר עקב התייקרות רכיבי זיכרון הדרושים לשרתי AI, ובכל זאת המניה זינקה בכ-10% במסחר שלאחר פרסום הדוחות. מנכ"ל אמזון, אנדי ג'אסי, אמר למשקיעים כי גם ההוצאה המוגברת לא תספיק כדי לענות על הביקוש הגואה לתשתיות ענן - וזו בדיוק התחושה שהמשקיעים רצו לשמוע.
ההשוואה למיקרוסופט ולמטא ממחישה עד כמה הסיפור נוגע למודל העסקי ולא רק לגודל ההשקעה. מיקרוסופט, שהוציאה כ-41 מיליארד דולר על השקעות הוניות ברבעון האחרון בדיוק כפי שהבטיחה למשקיעים, ראתה את מנייתה מזנקת כ-8% לאחר שעסקי ה-AI במסגרת Azure הגיעו לקצב הכנסות שנתי של 37 מיליארד דולר - זינוק של 123% בהשוואה לשנה הקודמת. מטא, לעומת זאת, הודיעה על הגדלת תקציב ה-AI שלה ל-130 מיליארד דולר בשנת 2026, כשההשקעה מיועדת בעיקר לשיפור האלגוריתמים והפרסום הפנימיים שלה ולא למכירת תשתית ללקוחות - והמניה צנחה כ-8%-10%, על רקע קריסה של כ-91% בתזרים המזומנים החופשי.
גם גוגל, שדיווחה ימים ספורים קודם לכן על צמיחה שיא בעסקי הענן שלה, לא זכתה לאותה חמלה מהשוק: המניה נחלשה לאחר שהחברה הודיעה על הגדלת תקציב ה-AI שלה, מה שהעצים את החששות שהוצאות הענק בתעשייה כולה הופכות לבלתי נשלטות. הפער בין התגובה לגוגל לזו שקיבלה אמזון מלמד שהמשקיעים לא בוחנים רק את מספר הדולרים המושקע, אלא את מסלול הצמיחה של עסקי הענן שמאחוריו - כלומר עד כמה ברור שהביקוש הקיים כבר עולה על מה שהתשתית הנוכחית מסוגלת לספק.
הדינמיקה הזו יוצרת תמריץ ברור לענקיות הטכנולוגיה להציג את עצמן כמותגי תשתית ולא רק כמפתחות מוצרי AI, שכן מודל ה'תשתית כשירות' מתורגם ישירות לביטחון בקרב המשקיעים. ל-AWS, כזכור, הייתה בשנת 2025 התוספת הגדולה בעולם בקיבולת מרכזי נתונים - נתון שממחיש למה וול סטריט מוכנה לסלוח לחברה על הוצאה שהייתה עלולה להיתפס במקום אחר כסיכון פיננסי. ככל שהמירוץ להקמת תשתיות AI יימשך, סביר שהפער בין 'ספקיות' ל'צרכניות' ילך ויתחדד, כשהראשונות זוכות להערכת שווי גבוהה יותר ולסבלנות רבה יותר מצד המשקיעים.