יולי הביא את הירידה החדה ביותר בשווקים מאז משבר הקורונה, בהובלת מניות הטכנולוגיה והשבבים.
יולי הביא את הירידה החדה ביותר בשווקים מאז משבר הקורונה, בהובלת מניות הטכנולוגיה והשבבים.
חודש יולי ייזכר כאחד המטלטלים ביותר עבור המשקיעים בשנים האחרונות. גל המכירות שפקד את הבורסות ברחבי העולם תואר כחריף ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה, כשמדדי המניות המובילים רשמו ירידות חדות על רקע צירוף נסיבות שלילי שהצטבר במהלך החודש.
בליבת הסערה עמד סקטור הטכנולוגיה, ובראשו יצרניות השבבים שספגו את המכה הקשה מכולן. מניות השבבים צנחו בשיעור דו-ספרתי במהלך החודש, לאחר תקופה ארוכה של עליות שהונעה בעיקר מההייפ סביב תחום הבינה המלאכותית.
אחד הגורמים המרכזיים לירידות הוא התחזקות החששות בקרב משקיעים ואנליסטים כי שוק ה-AI מנופח מעבר לערכו האמיתי. החשש מפני התפתחות בועה בתחום הבינה המלאכותית הפך לגורם מרכזי בשיקולי המשקיעים, לאחר שהערכות השווי של חברות רבות בתחום זינקו בקצב מהיר בשנה האחרונה.
לחששות הכלכליים-טכנולוגיים נוסף גם ממד גיאופוליטי. ההסלמה במזרח התיכון, לצד עלייה מחודשת במחירי הנפט, הוסיפה לחץ נוסף על השווקים והגבירה את אי-הוודאות בקרב הסוחרים.
המשקיעים ברחבי העולם עוקבים כעת בדריכות אחר האופן שבו ימשיכו להתפתח המגמות הללו בחודשים הקרובים, כדי להבין האם מדובר בתיקון זמני או בתחילתה של תקופה תנודתית ומתמשכת יותר בשווקים.
הנתונים מאחורי גל המכירות חדים במיוחד: מדד השבבים הפילדלפי (SOX), שזינק כ-130% בשנה שקדמה למפולת, נכנס ביולי למחזור תיקון חד לאחר עלייה שנחשבה על ידי רבים לבלתי בת-קיימא. לפי הערכות שפורסמו בזמן אמת, סקטור השבבים כולו מחק יותר מ-1.3 טריליון דולר משווי השוק שלו בתוך שבועות ספורים. מייקרון, לדוגמה, צנחה בכ-13% במסחר יום אחד בודד ומחקה כ-138 מיליארד דולר, אינטל איבדה כ-21% על פני שבעה ימי מסחר רצופים, ו-AMD ואף אנבידיה עצמה — החברה שנחשבה חסינה יחסית בזכות מעמדה המוביל בשוק ה-AI — נסחרו בירידות של עד כ-8% ו-5% בהתאמה בשיאי המסחר הסוער.
הזרז המיידי למכה לא היה תיאורטי אלא עסקי מובהק: דיווח שלפיו אנבידיה נמצאת בשיחות לערוב למימון של כ-250 מיליארד דולר עבור מרכז נתונים ענק של OpenAI, עורר חשש כבד מ'מימון מעגלי' בתעשיית ה-AI, שבו אותם שחקנים מממנים זה את זה במעגליות שמסתירה את הסיכון האמיתי. בד בבד, ענקית הזיכרון הקוריאנית SK Hynix הודיעה כי היא דוחה את הרחבת ייצור זיכרוני ה-HBM4 המתקדמים לטובת ייצור DDR5 רגיל ורווחי פחות — סימן שקראו בו המשקיעים כעדות לכך שביקוש הזיכרון המונע מ-AI מתמתן מהר מהצפוי. גם סמסונג נסחפה בגל, עם ירידה של יותר מ-13% במניה.
עוצמת החששות מבועה מקבלת משנה תוקף ממדד כמותי: מדד סיכון הבועה של אסטרטג הבנק אוף אמריקה מייקל הרטנט זינק ל-0.91, גבוה משמעותית מרמת ה-0.69 של מדד הנאסד"ק 100 עצמו. אנליסטים שהשוו את התמחור הנוכחי לזה שנרשם ביוני 2000 — ממש לפני התפוצצות בועת הדוט-קום — הצביעו על ריכוזיות קיצונית סביב מספר מצומצם של מניות ותנאי קנייה-יתר שלא נראו כמותם מאז אותה תקופה. הפער בין הריטואל של רכישות שהזינו את הראלי שקדם למכירות לבין רמת הרווחיות בפועל של פרויקטי ה-AI הפך לנקודת המחלוקת המרכזית בין שוריים לדוביים בשוק.
במקביל, זירת האנרגיה סיפקה תמונה תנודתית לא פחות: מחיר הנפט מסוג WTI זינק כ-4.4% ועבר את רף ה-73 דולר לחבית באמצע יולי, ולאחר החרפה נוספת בלחימה במזרח התיכון — כולל מותם של שלושה חיילים אמריקאים — קפץ המחיר מעל 90 דולר לחבית. רגיעה זמנית הגיעה בעקבות הבנת מזכר הבנות בין ארה"ב לאיראן, שאפשרה חידוש זרימת הנפט דרך מיצר הורמוז ותרמה להתאוששות ההיצע העולמי בכ-4.1 מיליון חביות ליום, לרמה של כ-98.8 מיליון חביות ליום. תחזיות עדכניות מציבות את מחיר הברנט בממוצע של כ-87 דולר לחבית ב-2026 וכ-82 דולר ב-2027, אך גורמים בשוק מזהירים כי כל הידרדרות מחודשת בשטח עלולה לדחוף את המחירים חזרה מעבר לרף ה-90 דולר.