מתיחות בים סוף: סעודיה נערכת לתרחיש של פלישה קרקעית בתימן, ואיראן טוענת לתקיפה בכווית

המתיחות באזור הים האדום מחריפה, כאשר דיווחים מצביעים על כך שסעודיה נערכת לאפשרות של פעולה קרקעית בתימן. ההיערכות הסעודית מגיעה על רקע הסלמה רחבה יותר במזרח התיכון, הכוללת דיווחים על תקיפה איראנית בכטב"מים נגד בסיסים אמריקאיים בכווית. אם יתאמתו, מדובר בהרחבה משמעותית של זירות העימות מעבר לרצועת עזה ולבנון.

בזירת עזה, המתיחות סביב יישום הסכם השלום נמשכת. גורמים בחמאס מסרו כי הארגון מעולם לא הסכים לפירוק מלא של הנשק, אלא רק לאחסונו — עמדה המנוגדת לאופן שבו הוצג ההסכם על ידי הצד האמריקאי. הפער בפרשנות בין הצדדים עלול להעיב על שלב ההמשך של התהליך.

מנגד, הבוקר נמסר על החלטה מרגיעה לתושבי עוטף עזה. שר הביטחון עדכן את ראשי הרשויות המקומיות כי הקיצוץ שתוכנן בתקציב ההגנה היישובית באזור בוטל, לאחר ביקורת ציבורית על הכוונה לצמצם את ההשקעה הביטחונית בישובי העוטף בעיצומו של תהליך ההסדרה מול חמאס.

בזירה המדינית, הנשיא טראמפ הכריז כי מועצת השלום — הגוף שהוקם לליווי ההסכם — הגיעה להסכמה היסטורית בנוגע לפירוק נשקו של חמאס. לפי ההכרזה, ההסכם המלא צפוי להיחתם רשמית בקהיר בשבוע הקרוב, אם כי הצהרת חמאס בנוגע לאחסון הנשק במקום פירוקו מותירה סימן שאלה על מידת התאימות בין הצהרות הצדדים.

במקביל לכל זאת, צה"ל דיווח על פעילות מבצעית מול חיזבאללה, במסגרתה הושמדו מנהרות באזור בופור שבדרום לבנון. ההשמדה מצטרפת לשורת פעולות שמטרתן שימור עדיפות מבצעית לצה"ל גם בעת שמתקיימים מגעים מדיניים באזורים אחרים. הזירה כולה — מהים האדום ועד לבנון — ממשיכה להיות תנודתית, וגורמים ביטחוניים צופים עדכונים נוספים בימים הקרובים.

ההיערכות הסעודית לתרחיש קרקעי בתימן אינה מתפתחת בחלל ריק. סעודיה עומדת בראש קואליציה ימית חדשה של ארבע עשרה מדינות — בהן מצרים, ירדן, פקיסטן, טורקיה וגם תימן עצמה — שהוקמה כדי לאבטח את המעבר במיצר באב אל-מנדב, אחד מצווארי הבקבוק החשובים בעולם לשיט הסחורות והנפט. בשבועות האחרונים דווח גם על חילופי אש בארטילריה כבדה בגבול סעודיה-תימן, לראשונה מזה שנים, ועל פינוי יישובי גבול סעודיים כתוצאה מכך — סימן לכך שהעימות עלול לחצות מהר מהצפוי מזירה ימית לזירה יבשתית של ממש.

לתקיפה הנטענת נגד בסיסי חיל האוויר האמריקאי בכווית יש גם היא היסטוריה טרייה. מאז סוף פברואר השנה איראן מבצעת סבב תקיפות חוזר ונשנה נגד מטרות אמריקאיות וכוויתיות בשטח האמירות, כולל פגיעות בנמל שועיבה ובבסיס קמפ בוהרינג. אם התקיפה האחרונה על בסיסי עלי סלם ואחמד אל-ג'אבר אכן התרחשה כפי שאיראן טוענת, מדובר בהמשך ישיר של דפוס תקיפות שכבר גבה בעבר קורבנות אמריקאים בשטח כוויתי — גם אם בשלב זה לא הגיע אישור רשמי מצד פיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) או מכווית עצמה.

מעבר לממד הצבאי, למתיחות בים סוף יש כבר עכשיו מחיר כלכלי מורגש. מחירי הנפט מסוג ברנט חצו לאחרונה את רף מאה הדולר לחבית לראשונה מזה חודשיים, על רקע חסימות והתקפות חוזרות באזור באב אל-מנדב, מיצר שדרכו זורמים בתקופה האחרונה כ-7.4 מיליון חביות נפט ביום. ספינות שנמנעות מהמעבר נאלצות לעקוף דרך כף התקווה הטובה, מסלול שמוסיף בין עשרה לשמונה עשר ימי שיט נוספים ומייקר משמעותית את עלויות הביטוח והדלק — עלות שמתגלגלת בסופו של דבר לצרכן הסופי במדינות רבות.

מומחים מצביעים על כך שהמצב החדש שונה במהותו ממשברים ימיים קודמים: לא היקף תקיפה בודדת הוא הבעיה, אלא הלחיצה בו-זמנית על שני צווארי בקבוק אסטרטגיים — מיצר הורמוז ומיצר באב אל-מנדב — שדרכם עובר יחדיו כרבע מאספקת הנפט העולמית. שילוב זה, לצד האיום ההוטי המפורש על "מצור" על סעודיה בעקבות תקיפה על שדה התעופה של צנעא, הוא שמניע כעת את ריאד לשקול צעד קרקעי שממנו נמנעה במשך שנים ארוכות.